ווק סיני עם ידית אחת, 30 ס"מ · CutterPeeler

ווק סיני עם ידית אחת הוא כלי בסיס למי שאוהב לבשל מנות אסייתיות בבית. הוא עשוי מברזל חשוף בלי ציפוי, עם ידית עץ ותחתית מעוגלת, והמבנה הרחב והעמוק מאפשר לערבב ולהקפיץ חומרי גלם במהירות, לשמור על מרקמים פריכים ולפזר חום בצורה נוחה בזמן עבודה עם ירקות, נודלס, אורז, טופו, עוף, בקר או פירות ים.

הקוטר 30 ס"מ מתאים להכנת מנות משפחתיות או מנות שיתוף, במיוחד כשצריך מקום לערבוב בלי שהמרכיבים יגלשו החוצה. הידית האחת מאפשרת אחיזה ושליטה בזמן הקפצה, ערבוב והעברה לצלחת או לקערת הגשה.

מתאים להכנת מוקפצים, צ'או מיין, אורז מטוגן, ירקות בסגנון אסייתי, מנות קארי יבשות, טופו צרוב, נודלס עם רטבים, עוף בצ'ילי מתוק או כל מנה שצריכה חום גבוה, תנועה מהירה והרבה טעם.

ברזל חשוף, בלי ציפוי

לווק הזה אין טפלון ואין אמייל. רק מתכת. זה מה שמאפשר לו להגיע לחום שמחבת מצופה לא מגיעה אליו, ולתת לירקות ולבשר צריבה במקום אידוי. במקום ציפוי מהמפעל בונים לו ציפוי משלכם: שכבת שמן צרובה שנקראת ריבוד, שנבנית בשימוש הראשון ומתחזקת בכל בישול. אחרי כמה שבועות הווק נעשה שחור, חלק וכמעט לא נדבק.

לפני הבישול הראשון: ריבוד

הווק מגיע מהמפעל מצופה בשמן דק נגד חלודה. שורפים אותו ובונים במקומו שכבה משלכם. כעשרים דקות, פעם אחת בהתחלה.

1. שוטפים חזק. מים חמים, קצת סבון וספוגית מתכת. זו הפעם היחידה שמשפשפים בלי רחמים. מייבשים היטב.
2. מלבנים על אש גבוהה, בלי שמן. מטים את הווק לכל הכיוונים כדי שכל שטח הפנים יעבור מעל הלהבה. המתכת תשנה צבע לכחלחל־זהוב. פותחים חלון ומדליקים מנדף.
3. משמנים דק. מורידים לאש בינונית ומורחים כפית שמן עם נקודת עישון גבוהה (חמניות, קנולה, בוטנים) בעזרת נייר סופג האחוז במלקחיים. שכבה דקה, עד שהמשטח נראה כמעט יבש.
4. חוזרים על זה עוד פעם או שתיים. מחממים עד שעולה עשן קל, מצננים מעט ומשמנים שוב. שניים־שלושה סבבים ויש בסיס לעבוד איתו.

הידית עשויה עץ. אל תכניסו את הווק לתנור, וכוונו את הלהבה לתחתית כדי לא לשרוף אותה.

ככה מבשלים: ווק לוהט, שמן קר

זה הכלל שמונע הידבקות. על מתכת פושרת המזון נצמד לפני שהשמן הספיק להתפרש; על מתכת לוהטת השמן יוצר משטח חלק כבר בשנייה הראשונה.

• מחממים את הווק ריק על אש גבוהה, עד שעולה מהמתכת חוט עשן דק. זה הסימן שהוא מוכן, ולוקח לזה יותר זמן ממה שנדמה.
• רק אז מוסיפים שמן, מסובבים אותו לאורך הדפנות ומכניסים את המרכיבים מיד אחר כך.
• חומרי גלם חתוכים מראש ויבשים. ירקות רטובים מאדים במקום לצרוב.
• מנות קטנות. ווק עמוס מתקרר, וזה ההבדל בין מוקפץ למבושל.

על אילו כיריים

התחתית מעוגלת. על כיריים גז מומלץ להשתמש בטבעת ווק שתייצב אותו מעל הלהבה. תחתית מעוגלת אינה מתאימה לכיריים אינדוקציה או לכיריים קרמיות, שדורשות מגע שטוח מלא.

הדקה שאחרי כל בישול

• שוטפים בזמן שהוא עוד חם. נותנים לו לרדת מעט מהלהבה, ואז מים חמים ומברשת במבוק או ספוגית רכה. בדרך כלל בלי סבון, ואחרי רוטב כבד טיפת סבון לא תזיק.
• מייבשים על האש. מחזירים לכיריים לחצי דקה עד שכל הלחות מתאדה. השלב הזה הוא שמונע חלודה, לא המגבת.
• מורחים טיפת שמן. בזמן שהווק עדיין חם, שכבה דקיקה בנייר סופג, בפנים ובחוץ.
• מאחסנים יבש. בלי כיסוי אטום ובלי סיר שמונח עליו.

אפשר לעבוד עם מרית מתכת. שכבת הריבוד מחוברת למתכת ואינה מתקלפת כמו טפלון.

מה שהורס ווק

• מדיח כלים. מסיר את שכבת השמן ומחזיר חלודה תוך שעות.
• השריה בכיור. ווק ששוכב במים יחליד. שוטפים מיד בסוף הבישול.
• מים קרים על ווק לוהט. מעקמים את המתכת, והעיוות אינו הפיך. נותנים לו לרדת מעט ושוטפים במים חמים.
• בישול חומצי ממושך. רוטב עגבניות, חומץ, לימון ויין על אש נמוכה לאורך זמן שוחקים את השכבה. להקפצה קצרה אין בעיה, רק שוטפים מיד אחריה.
• אבקות ניקוי ושפשוף אגרסיבי. אחרי שהווק מרובד, צמר פלדה שמור לטיפול בחלודה בלבד.

הצבע ישתנה, וזה תקין

בשבועות הראשונים הווק ייראה מנומר: אזורים חומים, אפורים, בהירים וכהים זה לצד זה. זה לא פגם ולא ריבוד שנכשל, ועם הזמן הכל מתאחד לשחור אחיד. גם הידבקות בהתחלה היא נורמלית, והשכבה מתחזקת בכל בישול. מנות עם שמן נדיב בונות אותה מהר יותר, ואחרי עשר עד חמש עשרה ארוחות ההבדל מורגש היטב. אם הופיעה חלודה, משפשפים את הכתם בצמר פלדה או בספוגית עם מלח גס עד שמגיעים למתכת נקייה, שוטפים, מייבשים על האש ומבצעים סבב ריבוד אחד לפי השלבים 2 עד 4 שלמעלה.