ביפן, ראמן הוא לא מנה אחת. הוא מפה. כל אזור פיתח לעצמו ציר, אטריות ותוספות משלו, ואנשים נוסעים בין ערים כדי לאכול קערה מסוימת במקום שבו היא נולדה.
לנו אין צורך ברכבת מהירה. ארבע חבילות של ראמן צמחוני מבית איגראשי, כל אחת בסגנון של אזור אחר, מספיקות כדי להבין כמה העולם הזה רחב. הנה המסלול.
כרטיס טיסה קטןיפן ← הקערה שלך
- מוצא
- יפן
- טעם
- מעדין ועד עשיר
- חריפות
- ○○○○
- רמה
- מתחילים
- ארבעה סגנונות ראמן אזוריים: הקטה, טוקיו, אוקינאווה וסאפורו.
- כל הארבעה בגרסה צמחונית, שמחקה את אופי הסגנון בלי הרכיבים המקוריים.
- תוספת אחת לכל קערה מספיקה: בצל ירוק, ביצה ונורי, טופו או תירס.
מה צריך שיהיה בבית
- הקטה · ראמן יפני צמחוני הקטה טונקוטסו של איגראשי, 110 גרם
- טוקיו · ראמן יפני צמחוני טוקיו שויו של איגראשי, 95 גרם
- אוקינאווה · ראמן יפני צמחוני אוקינאווה ופו דאשי של איגראשי, 109 גרם
- סאפורו · ראמן יפני צמחוני סאפורו מיסו של איגראשי, 108 גרם
הארבעה מגיעים יחד בערכת מסע ראמן ביפן. מהמקרר: ביצים, בצל ירוק, טופו מוצק, תירס, ודף נורי אם יש.
הערה לפני שיוצאים לדרך
הסגנונות האזוריים ביפן מבוססים לרוב על צירים מן החי. החבילות כאן הן גרסאות צמחוניות: הן שואבות את האופי של כל סגנון, עדין או עשיר, צלול או סמיך, ומשיגות אותו מרכיבים אחרים. זה לא העתק של הקערה במסעדה בהקטה, אלא הדרך לטעום את הרעיון שלה בבית.
הקטה: הקערה הסמיכה מהדרום
הקטה היא חלק מהעיר פוקואוקה, באי קיושו שבדרום יפן. הראמן שלה ידוע בציר לבנבן וסמיך, שבמקור מבושל שעות ארוכות עד שהוא נעשה כמעט קרמי, ובאטריות דקות וישרות שמתבשלות מהר. בהקטה נהוג להזמין מנת אטריות נוספת לתוך הציר שנשאר בקערה.
התוספת: הרבה בצל ירוק קצוץ דק. הוא חותך את העושר של הציר ונותן לקערה רעננות.
טוקיו: הצלול והקלאסי
שויו פירושו רוטב סויה, וזה הבסיס של הקערה: ציר צלול בצבע חום ענבר, מלוח ועגול. זה הסגנון שרבים מזהים עם ראמן בכלל, והוא קשור מאוד לטוקיו.
התוספת: ביצה רכה חצויה ורצועת נורי שנשענת על דופן הקערה. ביצה רכה: שבע דקות במים רותחים ואז מים קרים.
אוקינאווה: הקל מכולם
ופו פירושו בסגנון יפני, ודאשי הוא הציר הבסיסי של המטבח היפני, שבמקור מבושל מאצות ומדג מיובש. באוקינאווה, האיים הדרומיים של יפן, מסורת האטריות ידועה כקלה וצלולה יותר. זו הקערה העדינה במסלול, והגרסה כאן צמחונית.
התוספת: קוביות טופו מוצק, שמתחממות בציר בדקות האחרונות. הטופו לא מסתיר את הציר העדין, רק מוסיף לו גוף.
סאפורו: הקערה של החורף
סאפורו היא העיר הגדולה של הוקאידו, האי הצפוני והקר של יפן. שם הפך המיסו, משחת פולי סויה מותססת, לבסיס של ראמן. התוצאה היא ציר עשיר, מעט מתקתק ומחמם, שנועד לימים של שלג.
התוספת: תירס. זו התוספת שמזוהה עם ראמן סאפורו, ויש שמוסיפים גם קוביית חמאה קטנה מעל. בודקים בתווית שהשילוב מתאים לכם.
איך עושים את המסע
- מכינים כל ראמן לפי ההוראות על האריזה. כל חבילה בנויה אחרת, ולכן הזמנים והכמויות שלה כתובים עליה.
- מכינים את התוספות מראש: בצל ירוק קצוץ, ביצה רכה, קוביות טופו ותירס מסונן.
- הולכים מהעדין לעשיר: אוקינאווה, טוקיו, הקטה, וסאפורו בסוף. כך הקערות הראשונות לא נבלעות בכבדות של האחרונות.
- ארבעה ערבים, או ערב אחד. לבד, קערה בערב. בארבעה אנשים, מכינים את כולן ומחלקים לקעריות קטנות לטעימה.
שאלות שחוזרות
הראמנים האלה באמת צמחוניים? הם משווקים כצמחוניים. את רשימת הרכיבים ואת האלרגנים בודקים תמיד בתווית של כל חבילה.
יש להם כשרות? הפריטים בערכה ללא תעודת כשרות.
איזה מהם הכי עדין? אוקינאווה הוא הקל והצלול מכולם. סאפורו הוא העשיר ביותר.
אפשר לשדרג עוד? בהחלט. ארבע תוספות שמשנות כל קערה עובדות גם כאן.
למה זה עובד
כי ארבע קערות זו לצד זו מלמדות יותר מכל הסבר: איך ציר צלול שונה מסמיך, איך מיסו שונה מסויה, ולמה כל אזור התאהב בשלו. מי שרוצה לבנות קערה מאפס, ראמן שויו ביתי הוא הצעד הבא. והמסע עצמו מחכה בערכת מסע ראמן ביפן.
אומאמי, אוכל אסייתי בקלות
