אתם פותחים את השקית ומקבלים שני דברים לא צפויים: הרבה נוזל, וריח קלוש שמזכיר בריכה או דג. הרבה אנשים עוצרים כאן, מניחים שמשהו התקלקל, ומשליכים. חבל, כי שטיפה של חצי דקה מתחת לברז מעלימה את הריח לגמרי, ומה שנשאר הוא אחד המצרכים המעניינים במזווה האסייתי.
מה זה שיראטאקי, ומה זה קונג׳אק
שני השמות מתארים את אותו דבר משתי זוויות. קונג׳אק (ביפנית קוניאקו) הוא הצמח. צמח רעשני ממשפחת הלופיים, שמפתח בולבוס תת קרקעי גדול. שיראטאקי הוא הצורה. ביפנית זה אומר ממש מפל לבן, שם שנולד מהמראה של חוטים שקופים ודקים שנוזלים ממסננת.
ביפן הצמח נאכל כבר מאות שנים, עם עדויות שמגיעות למאה הששית. באודן ובסוקייאקי, נזיד החורף היפני, הוא רכיב קבוע ולא אופנה חדשה.
למה כמעט אין בזה קלוריות
הבולבוס בנוי כמעט כולו מסיב תזונתי מסיס בשם גלוקומאנאן. המערכת העיכול האנושית לא מפרקת אותו לסוכר, ולכן הוא עובר כמעט בלי לתרום אנרגיה. האטריות עצמן הן כ-97 אחוז מים וכשלושה אחוזים קמח קונג׳אק. זה כל הסיפור.
אותו גלוקומאנאן גם סופג מים ומתנפח בקיבה, ולכן התחושה אחרי קערה היא שבע אמיתי, לא רעב מוסווה.
המרקם, ולמה הוא מחלק אנשים
נאמר את זה בישר: שיראטאקי אינן פסטה. הן לא רכות ועמילניות אלא קפצניות וחלקלקות, קרובות יותר לאטריות זכוכית מאשר לספגטי. מי שמחפש תחליף מדויק לפסטה יתאכזב. מי שמחפש נשא לרוטב ומרקם שעומד בשיניים, ימצא בדיוק מה שהוא צריך.
האטריות הדקות מתנהגות כמו אטריות מרק, והעבות מתנהגות כמו אודון ועומדות טוב יותר במוקפץ.
איך מבשלים אותן נכון
שלושה צעדים, והשלישי הוא זה שרוב האנשים מדלגים עליו.
- מסננים ושוטפים היטב. מים קרים, כחצי דקה. כאן נעלם הריח.
- חולטים שתי דקות במים רותחים. משפר את המרקם ומרחיק שאריות טעם.
- מייבשים במחבת יבשה, בלי שמן, שתי עד שלוש דקות. המים מתאדים, האטריה מתהדקת מעט, והרוטב נדבק במקום לברוח הצידה. זה הצעד שמפריד בין מנה מימית למנה טובה.
מוקפץ שיראטאקי בעשר דקות
לשתי מנות. מכינים חבילה אחת של אטריות עבות לפי שלושת הצעדים למעלה. מוציאים לצלחת. באותה מחבת מעלים כף רוטב סויה, כפית מירין, שן שום כתושה ומעט שמן שומשום. מחזירים את האטריות, מערבבים חצי דקה עד שהרוטב מצפה אותן, ומסיימים בבצל ירוק ושומשום. מי שאוהב חריף מוסיף כפית גוצ׳וג׳אנג.
שאלות שחוזרות
אטריות קונג׳אק מסוכנות?
האטריות הרטובות בשקית אינן עניין. האזהרות שאתם אולי נתקלתם בהן נוגעות לשני דברים אחרים: קונג׳אק בצורת ג׳לי ממתקים קטנים, שהיווו סכנת חניקה לילדים ונאסרו במדינות אחדות, ולתוספי אבקת גלוקומאנאן מרוכזת, שצריך לבלוע עם הרבה מים. צלחת אטריות מבושלות היא דבר אחר לגמרי.
זה ללא גלוטן?
כן. קונג׳אק הוא שורש, לא דגן, והאטריות בנויות ממים, קמח קונג׳אק וסיד הידרוקסיד בלבד. בניגוד לאטריות סובה, שרובן מכילות גם חיטה, כאן אין שאלה.
זה כשר?
שתי האריזות של Taste Of Asia שאנחנו מחזיקים נושאות בד״צ לונדון KF ורבנות. זה לא מובן מאליו בקטגוריה הזו, וזו סיבה טובה לבדוק תווית לפני קנייה בכל מקום.
אפשר להקפיא?
לא. הקפאה הורסת את מבנה הגל והאטריות יוצאות ספוגיות וגומיות. הן נשמרות חודשים באריזה סגורה בטמפרטורת החדר, ואחרי פתיחה שלושה ימים במקרר, מכוסות במים.
איפה קונים
במדף שלנו שתי אפשרויות, והבחירה ביניהן היא עניין של מנה ולא של איכות.
- אטריות קונג׳אק שיראטאקי דקות למרקים ולצירים.
- אטריות קונג׳אק שיראטאקי עבות למוקפצים ולמנות עם רוטב סמיך.
שתיהן באריזות של 200 גרם, מנה לאדם. אפשר לראות את שאר המדף בקולקציית האטריות והדגנים.
